חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי העדה
|
לטביה |
|
שם הסיפור |
תמצית |
מספר |
מספר אסע"י |
|
השליח, השדר והשודד |
לאחת מעיירות לטביה הגיע שליח מארץ ישראל לאסוף כסף. לאחר מכן המשיך לעיירה סמוכה דרך יער עבות והנה לפניו שודד מזויין. בקש ממנו השליח לנקוב את מעילו את כובעו כדי שיאמינו לו שאכן לא מעל בכספים. אחר כך בקש גם לנקוב את כובעו ואז נגמרו הכדורים ברובהו של השודד. על כן, הרביץ לו השליח מכות נאמנות והמשיך בדרכו. |
ברוסטין, שמעון | |
|
הקבצן והמלך |
קבצן מבקש מן המלך את תמונותו. המלך מבין ונותן לו שטר כסף שעליו מוטבעת תמונת המלך ומזהיר את הקבצן שיש לעמול קשה על הכסף ולא לבזבזו. |
ברוסטין, שמעון | |
|
מסירות נפש |
בעזרת אדונו ובחריצות מגיע שוליה לרכוש. הוא מתחתן ונולדים תאומים. בן אחד נהיה לקומוניסט והואשם בנסיון לרצוח את הגוברנטור. אחיו מבריח אותו מבית הכלא (בעצמו נשאר) והאיש בורח לאמריקה. כאשר הועמד האח לדין התברר כי זה לא היה אותו האיש שצריך היה לעמוד בדין. בסופו של דבר נמצא הפושע האמיתי. |
דת, בת שבע | |
|
טבעת של לנדלר עני מרפאה בן מלך |
בן מלך נרפא על ידי טבעת שקיבל מסנדלר עני. בכל פעם שנתקף בעצבות או בשמחה מופרזת הסתכל בטבעת שבה כתוב "גם זה חעבור". |
דת, משה | |
|
פסק הדין של הגאון מוילנה |
העדרותו של הגבאי לתפילת הבוקר עוררה מחלוקת קשה בקרב הקהילה. פסק הגאון מוילנה: תפילה זו לא מן התורה אלא מרבנן והמחלוקת היא לא מהתורה. |
דת, משה | |
|
המשולח |
משולח התערב כי יצליח להוציא מן היהודי העשיר והקמצן נדבה גדולה. הלך ליהודי ועשה אצלו "בקור חולים". על טענתו של הלה כי הנו בריא כשור, השיב המשולח בדברי קהלת " איש אשר יתן לו האלוהים עושר.. ולא ישליטנו ה' לאכול ממנו זה הבל וחולי רע". עם תום בקור חולים זה תובע המשולח החלק הששים המגיע למבקר חולים. הקמצן נתן לו והוא זכה בהתערבות. |
דת, משה | |
|
המלך והרמבם |
המלך יוצא עם הרמב"ם ושניהם מחופשים כדרווישים. בקש לבחון במה כוחה של הדת היהודית. פוגש באיש המתפלל מנחה ומציע לו סכום כסף כדי שימיר את דתו אולם האיש אינו מוכן לעשות זאת תמורת סכום שהוצע. לשאלתו של המלך לפשר הדבר הסביר לו האיש כי אשתו חכמה מאוד והיא אמרה לו שכאשר מעלים את מחירה של סחורה בשעת המשא ומתן עליה, סימן הוא שהסחורה אינה טובה. |
דת, משה | |
|
על התואר מורה-מורינו |
באו להתלונן לפני ר' שמלקי מפאלש, שרב המדינה ביטל תאר של רבנים. ר' שמלקי לא התרגז: העיקר שלא יבטל את לימוד התורה. |
שטיינמן, אליעזר |