גראף פולני לוה ממון מאת יהודי וכתב לו שטר. הגיע זמן-הפרעון והגראף לא פרע. הלך אליו היהודי ואמר לו:

אדוני גראף, או שאתה פורע לי את המלוה, או שאני הולך ומוסר את השטר לנוטריון.

רתח הגראף, הוציא אקדח מכיסו ואמר ליהודי:

או שאתה בולע מיד את השטר, או פה תהא קבורתך.

נבהל היהודי ובלע את השטר.

לא היה זמן מרובה והגראף קיבל ממון ממקום-שהוא ופרע חובו ליהודי.

לימים נצטרך שוב להלוואתו של אותו יהודי, ושוב נענה לו היהודי והלוהו. וערב-פסח היה אותו יום. נטל היהודי מצה והגישה לגראף, שיכתוב שטר על גבה. אמר לו הגראף:

שמא אין אתה שפוי בדעתך?

חלילה! – החזיר לו היהודי. – אבל אני חושש, שמא אצטרך שוב לבלוע את השטר.

ויתור לבעלי כוח ושררה