מתוך מהומה והבל של מרחץ נתקל יהודי בחברו וחבטו באחוריו חבטה יפה באגודת-הזרדים שבידו. היפנה הנחבט ראשו, וראה החובט שטעה: לא אליו התכּוון. התנצל ואמר לו:

סלח נא, רבי גד; טעיתי. מחמת הבל נדמית לי מאחוריך כשמואל בני.

רגז הנחבט:

ואת שמואל בנך אתה צריך לחבוט?

רגז גם החובט:

כשאני חובט את שמואל בני, אתה, רבי גד, מה עניינך לכך?...