שליאכטיטש [30] הפסיד כל רכושו בקלפים. בצר לו נכנס לבית-היראה שלהם, התנפל לפני האיקונין של ישו והתחנן אליו, כי יחלצהו ממצוקתו. שמע השמש תחנוניו של השליאכטיטש, נסתתר מאחורי האיקונין ונשמע קולו מדבּר משם:

ריקא, אבותיך גנזו והוסיפו על שם אבותיהם, ואתה מבזבז! איני נשמע לך.

קפץ השליאכטיטש מכרוע על ברכיו, הרים אגרוף אל פני האיקונין וקרא:

בלום פיך, ז'יד! אני שליאכטיטש בן-של-שליאכטיטש, ואילו אתה ז'יד בן-ז'יד. כסף אין אתה נותן, – כך דרכו של ז'יד אבל בכבודי אל תהין לפגוע...