אשה קבלה לפני הרב:

חיים אין לה עם בעלה: אלה וקללה פיו כל היום.

אמר לה הרב:

אם לעצתי תשמעי, אל תשימי לב. הוא יקלל, ואת תשתקי, ומאליו יחדל, כי ייעף וייגע.

הסכימה האשה, נענתה ואמרה:

רבי, חכם אתה חכמת מלאך האלהים, וכדבריך אעשה. ימח שמו וזכרו, ינבח ככלב, תיפּקע מרירתו, יצעק וייחנק, יבואו עליו כל מדווי מצרים, תדבק לשונו לחיכו, תטלטלהו הקדחת יומם ולילה, תרדפהו קללת אלהים בכל אשר יפנה – ואני אשתוק, ולא אפצה פי...