ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב
|
AT 1476C |
|
בחורה צמלה עד שהלבין ראשה – והינומה לא עלתה עליו. פתאום קרה אותה אסון: הסטודנט הדייר שבבית אביה שב פעם אחת ממסיבת חברים "מלא וגדוש". וכשנזדמנה היא לידו ואין איש עמה בבית, לא פיטפט ביצרו – ואנסה. למחר-למחרתיים דנו אותו חבריו וגזרו: ישתה בעציצו. הישח הנדון ראשו והסכים. מיד הסכימה גם היא. קראו עליה: "אודך כי עניתיני, ותהי לי לישועה"... [25] |