מעשה באחד, שראה בחלומו תרקב מלא דינרים. חשש, שמא ישכח את המקום ועשה עליו צרכיו לשם סימן. למחר, כשהקיץ משנתו, מצא את הסימן ולא מצא את הדינרים. גירד ראשו ואמר: זהו שאמרו חכמים: "אי-אפשר לחלום בלא דברים בטלים"... [2]