בא הירשל למדינתו של קיר"ה, ולא מצא לו פרנסה אלא מגידות. נטל שכר-דרשה, עלה על הבימה, פתח ואמר:

מורי ורבותי, שמא אתם יודעים, מה דרשה אדרוש לפניכם?

ענה כל הקהל ואמר פה אחד:

לא; אין אנו יודעים.

אמר הירשל:

הואיל ואין אתם יודעים, מוטב שגם לא תדעו.

פשט טליתו וירד מן הבימה.

למחר נטל שוב שכר-דרשה, עלה על הבימה, פתח ואמר:

מורי ורבותי, שמא אתם יודעים, מה דרשה אדרוש לפניכם היום?

ענה כל הקהל ואמר פה אחד:

הן: אנו יודעים.

אמר הירשל:

הואיל ואתם יודעים, למה אחזור על מה שאתם יודעים? פשט טליתו וירד מן הבימה.

למחרתיים נטל שלישית שכר-דרשה, עלה על הבימה, פתח ואמר:

מורי ורבותי, שמא אתם יודעים, מה דרשה אדרוש לפניכם עתה?

נחלק הקהל. הללו ענו ואמרו:

לא; אין אנו יודעים.

והללו ענו ואמרו:

הן; אנו יודעים.

אמר הירשל:

הואיל וכך, יטרחו היודעים ויודיעו ללא יודעים.

פשט טליתו וירד מן הבימה...