יחסן ביש-גדא היה בעיר. כל אשר עשה לא הצליח ה' בידו, ולסוף הגיע עד כיכר-לחם. ריחמוהו מכריו וביקשו לעזור לו בדרך-כבוד. ואף הם לא הצליחו: תמיד היה בא שטן וטורף להם כוונתם הטובה בפניהם. נמלך אחד הנדבנים ואמר:

אני אעשה ואצליח.

עמד והלך חרש אחרי אותו ביש-גדא, וכשראה שדעתו לעבור את הגשר שעל הנהר, הקדימו וכלאחר-יד איבד לפניו בכוונה ארנקי מליאה דינרים על הגשר, והתייצב מרחוק לראות מה ייעשה לה לארנקי.

בו ברגע הגיע אותו יחסן עני לראשו של הגשר עמד רגע אחד ואמר: גשר זה כבר עברתי מאות פעמים, ועדיין איני יודע, אם אוכל לעבור אותו בעיניים עצומות; עכשיו אנסה. ומיד עצם עיניו ועבר את הגשר כולו מראשו לסופו, ואת הארנקי המוטלת לפניו לא ראה.