תמימים וערמומים

עם חשיכה הגיעו סוחר ומשרתו לכפר. ירד הסוחר מעל העגלה ונכנס לפונדק; את המשרת הניח בחוץ ואמר לו:

זונדל, תן דעתך שתשמור על הסוסים ולא תרדם. בכפר זה גנבים מצויים.

שומע אני, – השיב המשרת ותיקן לו מקום נוח לישיבה בעגלה.

לאחר שעה קלה יצא הסוחר מן הפונדק וקרא:

זונדל!

הנני! – נענה המשרת מתוך העגלה.

מה אתה עושה?

אני מהרהר.

על מה אתה מהרהר?

הרי על מה שאני מהרהר: כשחופרים גומה – להיכן מסתלקת החוליה?

יפה אתה מהרהר, – שיבחו הסוחר וחזר אל הפונדק.

שוב יצא הסוחר מן הפונדק וקרא:

זונדל!

הנני!

מה אתה עושה?

אני מהרהר.

על מה אתה מהרהר?

הרי על מה שאני מהרהר: כשמעשנים מקטרת – להיכן מסתלק העשן?

יפה אתה מהרהר.

ושלישית יצא הסוחר מן הפונדק וקרא:

זונדל!

הנני!

מה אתה עושה?

אני מהרהר.

על מה את המהרהר?

הרי על מה שאני מהרהר: הסוסים שלנו – להיכן נסתלקו הם?...