אכלנים ושתיינים

שאלו למחודד:

מה טעם אומרים הבריות: "שיכור כשיכּוּרו של לוט", ואין הם אומרים "כשיכּוּרו של נח", שקדם ללוט?

השיב המחודד:

יפה אומרים הבריות. נח, שבניו זכרים היו וכבר גדלו כולם, רשאי היה לשתות. לוט, שהיו לו בנות בוגרות בבתוליהן, ושתה – שיכור ממש היה.