אכלנים ושתיינים

בעל-עגלה נכנס לפונדק וקרא לפונדקית:

בעלת-הבית, מזגי נא לי כוס משקה כאשר אהבתי.

מזגה לו, שתה בעל-העגלה ורקק:

טפו! רוטב לנשים... כלום אין לך משקה בשביל גברים?

ודאי יש, – רמזה הפונדקית כלפי חבית שנייה.

אם-כן, מזגי.

מזגה לו. שתה בעל-העגלה, עיקם חוטמו ושאל:

ומשקה ממש יש לך?

ודאי יש, – רמזה הפונדקית כלפי חבית שלישית.

אם-כן, מזגי.

מזגה לו. שתה בעל-העגלה, נסתכל בכוס ורקק:

טפו! אצבעון לחייטים... כלום אין לך כוס בביתך.

ודאי יש – רמזה הפונדקית כלפי "רביעית" של קידוש והבדלה.

אם-כן, מזגי.

מזגה לו. שתה בעל-העגלה, עיקם חוטמו ושאל:

וכוס ממש יש לך?

ודאי יש, – רמזה הפונדקית כלפי "הכוס של אליהו".

אם-כן, מזגי.

מזגה לו. שתה בעל-העגלה, נחה דעתו ואמר:

בעלת-הבית, עכשיו שכבר הגענו למשקה ממש ולכוס ממש, – מזגי נא לי כוס משקה כאשר אהבתי.