אכלנים ושתיינים

אמרו לתלמיד-חכם, שהיה שטוף ביין:

כיצד תלמיד-חכם כמותך אינו חושש למה שאמרו חכמים על השיכרות?

התנצל הלה:

וכי לשם שיכרות, חלילה, אני שותה? להטביע צרותי ביין אני מבקש.

תהה מי-שהוא ושאל:

ועדיין לא טבעו?

נאנח התלמיד-חכם:

אדרבה, יותר שאני שותה, יותר הן לומדות לשחות...