אכלנים ושתיינים

שתה ברוך ושתה והפסיד כל רכושו. לא נשארה לו אלא עזו בלבד. ויהי היום, והעז שבה מן העדר חולה. הביאו לה לשתות ולא שתתה. למחר פשטה טלפיה ומתה. מכר ברוך את עורה וקנה יין, וכשהתחילה אשתו בוכה ומקללת נענה הוא ואמר:

עכשיו אני יודע מה שבלבך עלי. את מבקשת, שלא אשתה – ואמות גם אני...