ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב
אכלנים ושתיינים |
יהודי נכנס אצל "פריץ" ומצאוֹ יושב ואוכל פת-שחרית – לחם, קותל של חזיר ויין. אמר לו ה"פריץ": שב וסעוד עמי. סירב היהודי: מאכל זה אסור לנו. גמר "הפריץ" לאכול ומזג שתי כוסות יין: אחת לו ואחת ליהודי. ושוב סירב הלה: אף יין זה אסור לנו. תמה "הפריץ": ואם בדרך אתה הולך ותמו הלחם והמים מכליך – תמות ברעב ובצמא ולא תאכל ולא תשתה משלנו? השיב היהודי: פיקוח-נפש שאני... פיקוח-נפש דוחה הכול. מיד קפץ "הפריץ" ממקומו, הוציא אקדח מכיסו, כיוונו אל לבו של היהודי וקרא: אם אתה שותה – מוטב, ואם לאו – פה תהא מיתתך! נתחלחל היהודי – ושתה. ולאחר ששתה אמר לו "הפריץ": כלום תכעס עלי? משטה הייתי. גימגם היהודי והחזיר: לכעוס?... מה שייך? ... אבל מוטב, שהיית משטה קודם – בשעת הקותל... |