אכלנים ושתיינים

זולל וסובא שב מבית-הכנסת לביתו בלילה הראשון של פסח ואמר לאשתו:

זוגתי מרת שרה, שאי ידייך והגישי לשולחן את הכופתות ושאר הדברים היפים שהכינות היום לסעודה.

סירבה האשה ואמרה:

והגדה היכן? שמא לא יהודים אנו, חלילה?

השביחה הבעל ואמר:

תנוח דעתך; אף הגדה תהיה לנו, אלא שנהפוך הסדר: תחילה כופתות ואחר-כך הגדה.

לאחר שמילא כריסו וביקש לעלות למיטתו לישון, התחילה האשה שוב תובעת הגדה. אמר לה:

מודה אני בחובי זה, אלא מכיוון ששינה חוטפתני אקצר. יוסף הצדיק אחד-עשר אחים היו לו, ומשינאה ששנאו אותו מכרוהו לעבד במצרים, והיתה ידם שלהם על העליונה וידו שלו על התחתונה. עשה הקדוש ברוך-הוא נס ויוסף נתמנה משנה-למלך לפרעה במצרים ואחיו הוצרכו לו, והיתה ידו שלו על העליונה וידם שלהם על התחתונה. מת יוסף ויקם מלך חדש ושיעבד את ישראל ועשה אותם עבדים לו, והייתה ידו שלו על העליונה וידם שלהם על התחתונה. עמד משה והביא עשר מכות על פרעה במצרים, והוכרח אותו רשע לשלוח את ישראל ממצרים, והיתה ידם שלהם על העליונה וידו שלו על התחתונה. ולזכר יציאת מצרים אנו עושים פסח כל-שנה ואומרים הגדה תחילה ואחר-כך אוכלים כופתות. אילו לא נתת את הכופתות עד שלא אמרתי הגדה, היתה ידך שלך על העליונה וידי שלי על התחתונה; עכשיו, שנתת את הכופתות עד שלא אמרתי הגדה – ידי שלי על העליונה וידך שלך על התחתונה...