בעל-שם בא לפונדק. שמחה עליו הפונדקית, הגישה לו סופגניות והלכה להביא שמנת. עד שחזרה והביאה את השמנת מצאה, שהוא כבר אכל את הסופגניות. הניחה את השמנת על השולחן והלכה להביא עוד סופגניות, וכשחזרה מצאה, שהוא כבר אכל את השמנת. הניחה את הסופגניות על השולחן והלכה להביא עוד שמנת – והקיץ בנה הקטן והתחיל בוכה. גערה בו הפונדקית:

שתוק, ואם לאו, הרי אני מניחה אותך לפני הבעל-שם, ומיד יאכל גם אותך.