אכסניות ואכסנאים

רבי אבא. – שאל בעל בית-מחיה לאורחו הקבוע, – על מח אתה נאנח?

השיב האורח:

- על מבשלתך היפה ה צ ה ו ב ה אני נאנח, שהלכה מעמך ואיננה עוד.

תמה בעל-הבית:

- רבי אבא, מי גילה לך רז זה, שהיא הלכה מעמי.

החזיר האורח:

- זקן אני, ברוך-השם, אבל עיני לא כהתה עדיין, ואני רואה: שערות ש ח ו ר ו ת טובלות במרק.