אכסניות ואכסנאים

אורח בא לאכסניה לפנות בוקר, עלה למטתו ושינה מתוקה כבשה אותו. פתאום – יד כבדה נחתה עליו והתחילה טורדתו.

- מי כאן? – חרד האורח משנתו.

- אני כאן, – נענה קול זר.

- מי אתה?

- אני – הדייל. שמא תקום?

- חמור! – רתח האורח – לישון אני רוצה ולא לקום.

- אפשר, – הסכים הדייל. – אבל יש לנו עוד אורח, והוא כבר קם לאכילה.

- מה זה עניין לי! – צעק האורח. – כלום אני צריך להאכילו?

- חס ושלום – החזיר הדייל. – אבל אתה ישן על המפה של השולחן.