קרתנים, יושבי-כרכים והולכי-דרכים

שתי נשים תגרניות בקרון של הרכבת. אחת מהן חרידה על כל ניעה של הקרון:

יראה היא, שמא יתהפך, חלילה, הקרון.

ליגלגה עליה חברתה:

לא בת יחידה את למקום. אף אני בשר-ודם כמוך, ואיני יראה.

החזירה הראשונה:

מה דמיון הוא זה? את – סלק וגזר ומלפפונים לך בסלים, ואני – שלוש מאות ביצים לי בסלי...