קרתנים, יושבי-כרכים והולכי-דרכים

לפני אשנב הקופה בבית-הנתיבות עמד שיתּק‏: [1] מרפקיו דבוקים בגופו וכפות-הידיים מזדקרות לחוץ.

בבקשה ממך, – אמר לסמוּך אליו בשורה, – קח נא את הכסף שבכיסי וקנה לי כרטיס לווארשה.

עשה הלה את בקשתו, קנה לו כרטיס וגם עזר לו לעלות לקרון.

לאחר שישבו שניהם אמר העוֹזר לעזוּר:

לפרופיסור אתה נוסע?

תמה בעל-הידיים:

פרופיסור למה לי? בריא ושלם אני, ברוך השם.

בריא ושלם? – תמה הלה ורמז כלפי הידיים.

אט, – החזיר בעל-הידיים. – זוגתי תחיה בקשה, שאביא לה נעליים חדשות מווארשה, וזו היא מידת רגלה.

[1] שיתק – געלאהמטער, השווה: עיוור, פיסח, אילם וכדומה.