צדיקים ורביים, חסידים ומתנגדים

חסידי ליבּאביץ' ליאדי וקוֹפוּסט‏[22] נסעו קודם ימים נוראים לרביהם ונזדמנו לקרון אחד של הרכבת. התחילו מדיינים אלו עם אלו. הללו אמרו:

אין חכמה אלא בליבאביץ.

הללו אמרו:

אין קדושה אלא בליאדי.

והללו אמרו:

אין חסידוּת אלא בקופוסט.

אחד מן הנוסעים בקרון שתק ולא אמר כלום. שאלו אותו:

ולהיכן אתה נוסע?

אני נוסע לסירוֹטינה‏[23], – השיב השתקן.

לסירוטינה? מה ראית? – תמהה כל החבורה.

יש לי שלושה טעמים חשובים בדבר.

דהיינו? – שאלה כל החבורה פה אחד.

החזיר הלה:

אשה ושני בנים יש לי שם.

בשלוש העיירות הללו, הסמוכות זו לזו, מלכו בזמן אחד שלושה מגדולי-חב"ד, ושלושתם מבית שניאורסון: בליבאביץ – רבי שמואל, בנו של בעל "צמח-צדק", ונחשב לחכם ובקי בהוויות-העולם; בליאדי – רבי זלמן, גם הוא בנו של בעל "צמח-צדק", ונחשב למופלא ביראה; בקופוסט – נכדו של בעל "צמח-צדק", ואף הוא רבי זלמן שמו, ונחשב לחריף ועמקן בתורת החסידות החב"דית.

עיירה זו נמצאת גם היא בדרך, העולה לשלוש העיירות הקודמות. בה מלך זמן-מה הצדיק רבי לוי-יצחק (כמדומה, נינם של בעל "התניא" ושל רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב), אבל לא זכה לשם גדול בעולמם של החסידים.