לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים

שניים שנפגשו בשוק. אמר אחד לשני:

הלווני מאה זהובים.

תמה השני:

איני מכירך כלל.

החזיר הראשון:

כמה תמוהים הבריות! כאן אין איש מלווני, משום שאין מכירים אותי, ובעירי אין איש מלווני, משום שמכירים אותי...