לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים

אמר קלמן לזלמן:

הלווני עשרה רובלים.

שאל זלמן:

מה צורך יש לך?

הסביר קלמן:

אצא לשוק ואקנה סחורה ואתן עשרה רובלים דמי-קדימה; אחר-כך אלך ואמכור את הסחורה ואשתכר בה חמישה רובלים.

החזיר לו זלמן:

אם כך, מוטב שאלוה לך לא עשרה רובלים, אלא חמישה רובלים, ונמצא אתה נשכר חמישה, כרצונך, ואף אני נשכר חמישה…