צדיקים ורביים, חסידים ומתנגדים

בחבורה של חסידים סיפרו על מופתים של רביים. נענה אחד מן החבורה ואמר:

באזנינו שמענו ובעינינו לא ראינו. מוטב, שאספר לכם מה שראיתי בעיני ממש… בקיץ של אשתקד היה מעשה. בעצם היום יצא אחד מאנ"ש מביתו, בריא ושלם כאחד-האדם, ופתאום מעד ונפל לארץ. רצנו והודענו לרבי יחיה. מיד הפסיק ממשנתו, יצא אל הנופל, הניח ידו על ראשו ולחש לו: "מה-לך? קום!"…

ותיכף קם? – נתלהבה החבורה.

לא… לא קם… כבר פרחה נשמתו.

רגנה החבורה:

מה מופת הוא זה?

החזיר המספר:

מופת?... איני יודע… אבל דבר זה ראיתי בעיני ממש…