לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

370

פרנסים, גבאים, רבנים, דיינים, מגידים, שד"רים, שוחטים, חזנים, שמשים, מלמדים, סופרים, מחברים ומוכרי-ספרים

שני קוסטרים באו לביתר של יהודי לגבות ממנו מס-הקהילה, ולא היה בידו לשלם, נטלו את הכר מעל מיטתו ואת המנורה מעל שולחנו והלכו להם. עמד הממושכן והלך לפרנס-הקהילה וטען לפניו:

- ממה נפשך: אם אתה סבור כמאן דאמר, שלא נברא הלילה אלא לשינה, ומשום-כך ציווית ליטול את המנורה, למה נטלו הקוסטרים את הכר, ואם אתה סבור כמאן דאמר, שלא נברא הלילה אלא ללימוד, ומשום-כך ציווית ליטול את הכר, למח נטלו את המנורה? [3]

החזיר לו הפרנס:

- אף אני מתקשה בדבר ואיני יודע, הדין עם מי, לפיכך דקדקתי ושלחתי שני קוסטרים, אחד סבור כמאן דאמר, שלא נברא הלילה אלא ללימוד – ונטל את הכר, ואחד סבור כמאן דאמר, שלא נברא הלילה אלא לשינה –ונטל את המנורה...

[3] אמר רב יהודה: לא איברי ליליא אלא לשינתא; אמר רבי שמעון בן-לקיש: לא איברי סיהרא אלא לגירסא, ערובין סה, א.

לסיפור הבא

לסיפור הקודם