פרנסים, גבאים, רבנים, דיינים, מגידים, שד"רים, שוחטים, חזנים, שמשים, מלמדים, סופרים, מחברים ומוכרי-ספרים

ערב-שבת קודם חשיכה נכנס אדם אחד אצל הרב ואמר:

- רבי, אורח אני כאן, וממון יש לי בכיסי, ואת אנשי-המקום איני יודע. בבקשה ממך, קח את ממוני ויהא פיקדון בידך עד אחרי השבת.

אמר לו הרב:

- צא והבא את פרנסי הקהילה שיהיו עדים בדבר.

נבוך האורח ואמר:

‏- רבי, נאמן אתה עלי ואין לי צורך בעדים.

החזיר לו הרב:

- אף-על-פי כן; איני מקבל פיקדונך אלא בעדים, ודווקא באלו שאמרתי.

ראה האורח, שהרב עומד על דעתו, יצא והביא את פרנסי-הקהילה, ובמעמדם מסר ממונו להרב. ולמחרת השבת, כשבא לקבל את פיקדונו, כפר הרב:

- להד"ם!

מיד הלך המפקיד והביא את פרנסי-הקהילה וטען בפניהם:

- אתם עדים, שבמעמדכם הפקדתי ממוני בידי הרב; ‏עכשיו הוא כופר.

כפרו גם הפרנסים:

- לא ראינו ולא שמענו.

עמד האיש ופניו כבושים בקרקע מרוב צער, ולא ידע מה תקנה יש לו. וכשנסתלקו הפרנסים והלכו להם הוציא הרב את הפיקדון והחזיר לו. תמה האיש תמיהה גדולה:

- רבי, אם כך אתה עושה, למה כפרת תחילה?

החזיר לו הרב:

- להודיעך, מי הם פרנסי-הקהילה, ומהם תקיש על הקהילה כולה...