פרנסים, גבאים, רבנים, דיינים, מגידים, שד"רים, שוחטים, חזנים, שמשים, מלמדים, סופרים, מחברים ומוכרי-ספרים

מגיד בא לעיר וסיפרו לו:

- הפרנס שלנו מוחזק ממזר, אלא שכוחו גדול אצל הרשות, הכל יראים מפניו וחולקים לו כבוד, ובשלוש רגלים הולך כל הקהל אליו לברכו ברכת יום-טוב.

בשבת דרש המגיד בבית-המדרש הגדול, פתח ואמר:

- שלושה קבלו לפני המקום: עני-קבצן, תפילת "עלינו" וממזר. העני הקבצן טען: "רבונו של עולם, לא די שעשית אותי עני, אלא שנתת אותי בידי הבריות להעליבני. שמת מקומי בבית-הכנסת ליד הדלת, וכל העומדים לתפילה אחוריהם אלי". תפילת "עלינו" טענה: "רבונו של עולם, מה חטא חטאתי לבניך, שכיוון שהם מגיעים אלי, מיד הם רוקקים והולכים להם?" והממזר טען: "רבונו של עולם, אבי ואמי חטאו ונהנו, ואני את עוונם אסבול, ועלי כתבת בתורתך: "לא יבוא ממזר בקהל". [2] נתמלא הקדוש ברוך-הוא רחמים רבים וניחם את שלושתם. לעני-הקבצן אמר: "תנוח דעתך, בשכר עלבונך תזכה לכך שב"בואי בשלום" יהיו אחוריך שלך אל פני כל הקהל כולו". לתפילת "עלינו" אמר: "הנחמי, בתי, יש שילומים לך, בראש השנה וביום-כפור יפתחו את ארון הקודש לכבודך וכל העם יכרע לפניך". ולממזר אמר: "אף לך אני יודע תקנה. אם אסרתי עליך לבוא בקהל, תהיה פרנס לישראל וכל הקהל יבוא אליך"...

[2] לא יבוא ממזר בקהל ה'. דברים כג, ג.