פרנסים, גבאים, רבנים, דיינים, מגידים, שד"רים, שוחטים, חזנים, שמשים, מלמדים, סופרים, מחברים ומוכרי-ספרים

פעם אחת העיז מדכי חבד פנים כמגד יודל אופאטוב ואמר עליו ברבים, שהוא מלשין ושקרן. מיד נכנסו זקני-הפרנסים לישיבה ודנו את מדכי ופסקו:

- חייב הוא לעלות לבימה בבית-הכנסת הגדול אחרי קריאת-התורה ולהכחיש בפני קהל ועדה מה שאמר על יודל ולבקש ממנו סליחה ומחילה.

קיבל עליו מדכי את הדין, ובשבת הסמוכה עלה לבימה אחרי קריאת-התורה ואמר:

- מורי ורבותי, מודה אני לפניכם, שחטאתי ופשעתי. הוצאתי לעז על רבי יהודה שלנו, והרי אני מבקש ממנו סליחה ומחילה. אמרתי, שהוא מלשין; אין הוא מלשין? אמרתי שהוא שקרן; אין הוא שקרן?

התחיל כל הקהל צוחק. רגזו זקני-הפרנסים ואמרו למדכי:

- מרדכי, כך אתה מקיים פסק-דין?

החזיר להם מדכי:

- מה טענה יש לכם עלי? אני מצווה על הנוסח, ואיני מצווה על הניגון.

[נוסח אחר:

החזיר להם מדכי:

- כלום חזן אני ואסור לי לטעות בניגון?]