עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

קבצן נטל פייס לשבת בביתו של רע-עין. כשישבו לאכול היגישו לבעל-הבית דג שלם, ולאורח – כזית. אחרי הדגים הגישו לבעל-הבית מרק פינכה מלאה, ולאורח – כדי לטבול את הכף. וכשגמרו את המרק ופתח בעל-הבית בזמירות של שבת, לא סייע האורח עמו. אמר לו בעל-הבית:

שמא שכחת, שזמירות של שבת גדולים תיקנו, והם אמרו: "בזמיר ושבחה שבת-מנוחה"‏[43]?

החזיר לו האורח:

ואתה שמא שכחת, שתפילה לשבת גדולים שבגדולים תיקנו, והם אמרו: "אילו פינו מלא – שירה"‏[44]?...

סוף זמירות לליל-שבת.

שחרית לשבת.