תערובת

כמה שנים עבד ה"נאמן" את הציבור ולסוף מרד:

סתם גבאי נוהגים בו כבוד כל השנה, ומורטים לחייו אחת בשנה – בשמחת-תורה, אף "הנאמן" כך; סתם גבאי קוראים אותו לתורה "מורנו", אף "הנאמן" כך; סתם גבאי פוסע על ראש הציבור, ובסעודה של ט"ו כסלו ממלא פינכתו שלו קודם לציבור, אף "הנאמן" כך. ומה יתרון ל"נאמן" בכל עמלו שיעמול?

ראו ראשי העדה, שה"נאמן" עומד במרדו ואינו מתפייס, נמלכו וקראו אסיפה רבתי. באו אל האסיפה כל טובי הקהילה והרב והדיינים והשוחטים בראשם, שקלו וטרו הרבה והחליטו:

מעכשיו נתונה זכות מיוחדת ל"נאמן": פינכתו שלו ימלא הוא ראשון, ואכל יאכל מקערת הציבור. ומכאן ואילך חוק לישראל הוא: "נאמן" ממלא פינכתו שלו ראשון, ואוכל – מקערת הציבור...