תערובת

בתיאטרון ארצישראלי הציגו דראמה חדשה, וכמנהג הארץ נשלחו להצגה ראשונה כרטיסי כבוד לסופרים, למבקרים ולכל המכובדים, שדרכם לשבת חינם אין-כסף במעלה הכיסאות.

באמצע האקט הראשון אמר אחד מן המכובדים לחברו:

שיעמום נורא. בוא ונלך הביתה.

הניא אותו חברו ואמר לו:

אין זה מן הנימוס. כבוד עשו לנו ושלחו לנו כרטיסים חינם, ואנחנו נקום ונלך באמצע!

נשמע לו הראשון, ולא קם ולא זע.

באמצע האקט השני נשתעמם המכובד הראשון עוד יותר ואמר לחברו:

כשל כוח סבלנותי... בוא ונקנה שני כרטיסים – ונלך הביתה...