תערובת

עורך-דין של בעל-בית-חרושת בלודז בא לווארשה לתבוע חוב מאת חנווני לאריג ברחוב גנשה, שלקח סחורה הרבה והעביר זמן שטרותיו ולא

פרע. אמר לו החנווני לעורך-הדין:

הרשאה נוטריונית יש בידך?

תמה עורך-הדין:

שמא אין אתה יודע, שאני עורך-דינו של בעל-חובך מימים ימימה?

החזיר לו החנווני:

מה שהיה כבר היה. עכשיו נשתנו הזמנים, וכל-זמן שאין הרשאה נוטריונית בידך לא אפתח פי לדבר עמך.

שב עורך-הדין למלונו, טילגרף ללודז, ולאחר יומיים חזר ובא אל החנווני ובידו הרשאה נוטריונית כתובה וחתומה כהלכה.

ציחצח החנווני משקפיו יפה-יפה, הרכיבם על חוטמו, קרא את ההרשאה מראשה עד סופה קיפּל אותה החזירה לעורך-הדין ואמר לו:

ישקני!...

נתכרכמו פניו של עורך-הדין ואמר לו:

לשם כך הטרחתני לשבת כאן יומיים והצרכתני להביא לך הרשאה נוטריונית?

החזיר לו החנווני:

ואתה מה כסבור, שאחורי הפקר ומותר לכל אדם?...