מתוך החומה
מוכסן שב לביתו מן העיר עגום וזעף. ראתה אשתו, שלבו רע עליו, ואמרה לו: מה דבר רע אירע לך? נאנח המוכסן ואמר: שמועה רעה שמעתי בעיר: משיח עתיד לבוא... מה נעשה לשדותינו ולכל הרכוש, אשר עשינו פה? ניחמה אותו אשתו ואמרה לו: צער של-חינם אתה מצטער. צדיקים יעמדו בפרץ, ולא יתנו לו למשיח לבוא... [נוסח אחר: ... ניחמה אותו האשה ואמרה לו: צער של-חינם אתה מצטער. צדיקים יבטלו את הגזירה מעלינו ומעל כל ישראל, ואת הגויים יעלו לארץ-ישראל... נוסח שלישי: ... ניחמה אותו האשה ואמרה לו: זוכר אתה אחריתו של "הפריץ", שביקש לעשות רעה עמנו? הצדיק התפלל עליו שימות, והוא מת. קום ועלה לצדיק והעלה לו "פדיון", ויעשה, אם ירצה השם, גם למשיח מה שעשה לאותו רשע...] (עיין כרך ראשון, סימן 957; ועיין גם "ציונים" לסימן שלפנינו).
