מתוך החומה

מדוכא בעניות ובצרות היה אורי, ומימיו לא ראה בטובה. הוא היה אומר:

שנה-שנה מבקש אני ליטול את נפשי. אלא אני אומר אל לבי: "אורי, למה תמהר? בשנה הבאה יהיה הדבר כדאי עוד יותר"...