מתוך החומה

קרתני הביא לכרך דגן למכור, וכל היום עסק במכירתו. עם לילה נכנס לאכסניה ללון, ולא מצא מיטה פנויה. אמר לו בעל-האכסניה:

בּמיטה מרווחה זו ישן אורח כחוש, לך שכב בה גם אתה.

הלך ושכב. והוא עייף ועצביו טרופים, ואין השינה כובשתו. התחיל מגרד אחוריו ומחשב חשבונותיו בעל-פה:

הדגן עלה לו בכך וכך; מכרו בכך וכך; נמצא, שהרוויח כך וכך.

פתאום נשמע קולו של שכנו למיטה:

רבי יהודי, טועה אתה.

תמה בעל הדגן, חזר וחישב חשבונו:

הדגן עלה לו בכך וכך; מכרו בכך וכך; נמצא, שאינו טועה, והוא הרוויח כך וכך.

ומרוב דביקות בחשבון הוסיף לגרד בשתי ידיו מקום שגירד. חזר ונענה שכנו:

אף-על-פי-כן טועה אתה, רבי יהודי. דומה אתה, שאחוריך שלך אתה מגרד, ולמעשה אחורי שלי אתה מגרד...