מתוך החומה

ליטאי עלה לארץ-ישראל ונטע פרדס בפתח-תקוה. הגיעה עת הזימור, עמד והשגיח על הפועלים והפועלות. נסתכל וראה: בחורה מן הפועלות נתנה עין בענף אחד ושוקלת בדעתה אם לזמור אותו או לאו. אמר לה:

ענף זה צריך להסיר [9].

הינף אחד, והמזמרה עשתה שליחותה, והענף צנח לקרקע. כעס בעל-הפרדס ורגן:

בחורה כמותך צריך לאנוס... [10]

[9] כוונתו של הליטאי – "להשאיר".

[10] כוונתו – "לענוש".