מפי ילדים

לפנות ערב, אחרי העבודה, נכנסים האבות לבית-התינוקות של הקבוצה לראות את ילדיהם. הפעוטות שמחים ורוקדים כנגדם ושואלים לאיש ואיש:

- "אבא של מי אתה? אבא של מי?"

פעם אחת נכנס רווק. התחילו הפעוטות רוקדים כנגדו ושואלים, אבא של מי הוא. נענה אחד מהם ואמר:

- לא, לא.; הוא אבא של לא-כלום...

(כך רשומים הדברים בפנקסי. הגברת מיזל רשמה בקיצור: "ילדים בני ארבע-חמש בקבוצת השרון קוראים לרווקות: 'אמא של אף אחד', לרווקים: 'אבא של לא-כלום'.").