מפי ילדים

בליל ראשון של חנוכה הסתכלה יהודית אינהורן (בת שש וחצי; תל-אביב) כיצד מדליק אביה את הנרות. למחרת כשהיטיב האב את הנרות להדלקה, קפצה ואמרה:

- אבא, היום אני אדליק. אני יודעת גם לברך.

לקחה את השמש, הדליקה וברכה בשם ומלכות:

- "אשר ציוונו [7] להדליק שני נרות של חנוכה"...

[7] שתי המילים "קדשנו במצוותיו" הבליעה; ודאי משום שהן מעבר למושגיה.