מפי ילדים

דינה (בת חמש ומקצת) אינה יודעת אלא עברית. בבית הוריה מדברים עברית, וליודית קוראים שם "ז'רגון".

מי-שהוא פונה אליה ומדבר יודית. דינה מקפידה ואומרת:

- אני לא ז'רגוניה, אני עברייה...

(מימרה זו שמעתי מפיה של אותה דינה ביפו בחורף תרס"ה ורשמתיה לפני בפנקסי).