עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

קבצן נטל פייס לשבת בביתו של עשיר. בשעת-סעודה אכל הקבצן בכל כוחו, עד שהתחילו פניו שופעים זיעה. אמר לו בעל-הבית:

רבי יהודי, למה אתה טורח כל-כך?

החזיר לו הקבצן:

כל ימי אני טורח כך, לקיים מה שנאמר: "בזעת אפך תאכל"‏[34]...

בראשית ג יט