מלחמה ומהפכה

אמרו עליו על קארל ראדק, שההלצות החריפות ביותר, המתהלכות במלכות הבולשביקים, הוא אביהן.

קרא לו סטאלין ואמר לו:

חבר ראדק, הגיעה השעה שתסתום מעיינך. לשונך העקצנית עושה אותנו חוכה וטלולה לבריות.

קיבל ראדק את הגזירה וביקש לצאת מלפני השליט. אמר לו סטאלין:

חבר ראדק, בינינו לבין עצמנו, באין איש אתנו, רוצה הייתי לשמוע מפיך עוד הלצה אחת.

פתח ראדק ואמר:

חבר מורשי העם הרוסי – ריקוֹב השיכּור; ראש ההשכלה הרוסית – בּובּנוב ההדיוט; ראש הפוליטיקה החיצונית של רוסיה – ליטווינוב היהודי; מנהיגה של רוסיה כולה – דז'וגאשבילי [22] הגרוזיני...

כּעס סטאלין כּעס גדול והפסיקו:

חבר ראדק, אני הוא מנהיגה של רוסיה!

הניע ראדק ראשו ואמר:

חייך, חבר סטאלין, הלצה זו לא אני אביה...

[22] דז'וגאשבילי וסטאלין–היינו הך.