מלחמה ומהפכה

קרון של הרכבת המה כולו מרוב שיחה. התווכחו על לנין ועל טרוצקי, על קאמנב ועל זינובייב ועוד ועוד.

בקצה הספסל האחרון נימנם יהודי ולא נצטרף לשיחה. נטפל אליו אחד מן הווכּחנים ושאל:

יהודי להיכן?

השיב הזקן:

למוסקבה אני נוסע.

חזר ושאל הראשון:

ודאי לשם מסחר?

השיב הזקן:

מעולם לא עסקתי במסחר. מלמד הייתי כל ימי.

אם-כן לשם מלמדות?

אף זו לא, – השיב הזקן. – כבר תש כוחי.

אלא לשם מה אתה נוסע למוסקבה? – לא חדל הלה שאלותיו.

החזיר לו הזקן:

זקן וחלש אני. מי אדם יודע קיצו ומידת ימיו, ובתוך עמי הייתי רוצה למות...