עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

שני קבצנים עמדו לפני עשיר. פתח אחד מהם וביקש על חברו:

אדם זה בנם של קדושים הוא ולמתנת בשר-ודם הוא צריך, לא עלינו.

נשמע לו העשיר ותקע נדבה הגונה לתוך ידו של אותו נצרך.

ושכר-טירחה שלי? – שאל הקבצן הראשון.

שכר-טירחה? – תמה העשיר.

הן, – השיב הקבצן, – כלום לא אני טרחתי והבאתי אדם זה אליך?