העמידו חייל יהודי לשמור על תותח, וכשהגיעה שעת חילוף-משמרות נמצא התותח בלי שמירה והחייל ישן בקסרקטין. טפח לו הממונה טפיחה יפה עד כדי שצללו שיניו של הישן וקרא: חמור! למה הינחת מקומך שלא ברשות?

התנער החייל, קם כהלכה לפני הממונה והחזיר:

כבוד מעלתך, לחינם אתה כועס. ניסיתי להזיז את התותח ממקומו ומצאתי, שאין זה לפי כוחו של אדם אחד. נמלכתי בדעתי ואמרתי: הואיל וכך, מה לי לשמור עליו? ממה נפשך: יבוא אדם אחד לגנוב אותו – לא יוכל להסיעו; יבואו רבים לגנוב אותו – מה כוחי, כּוח יחיד, בפני רבים?...