ציונות וארץ-ישראל

עולה חדש הלך כל-יום לשיעורי-הערב של עברית בתל-אביב. יום אחד תקפתו עטישה שאינה פוסקת, ושאל את המורה:

- מה שמה של מחלה זו בעברית?

- נזלת שמה.

- נזלת... נזלת, – חזר העולה החדש על המילה החדשה ששמע. – מילה קשה.

אמר לו המורה:

- תהא עירו של ישו סימן בידך: נצרת.

עברו יום-יומיים, – המנוזל לא בא אל השיעורים, וכשחזר ובא, שאל אותו המורה:

- למה לא באת אל השיעורים גם תמול, גם שלשום?

התלבט המנוזל בלשונו והחזיר:

- הייתה לי... הייתה לי... שכחתי... איני זוכר – נצרת או בית-לחם...