ציונות וארץ-ישראל

בחורים ובחורות, חניכי הכיתות הגבוהות של גימנסיה בתל-אביב, טיילו על שפת-הים ומורה ממורי הגימנסיה ליווה אותם. פנה המורה כה וכה וראה: בחור אחד ובחורה אחת מחבורת המטיילים נתעלמו מן העין. עברו חמישה, עשרה רגעים: הבחור והבחורה אינם. התחיל המורה דואג להם וקרא:

- שמואל, יהודית, אייכם? אבדתם?

נענה תלמיד אחד מן החבורה ואמר:

- אדוני המורה, הם איבדו עצמם לדעת...