גדולים ומפורסמים

בשנות מחלתו המרובות נעשה הַיְנֶה גל של עצמות והאחות שטיפלה בו הייתה מרחמה אותו על ידיה מתוך "קבר-מזרנו", מניחתו לשעה קלה בכיסא וחוזרת ומשיבה אותו ל"קברו".

פעם אחת עשתה לו כך במעמדו של אחד מידידיו הקרובים אליו, וכשתפס המשורר רפרוף של צער בפני ידידו זה, אמר לו:

- ידידי, צער של-חינם אתה מצטער. אתה עדי, שעדיין נשים צעירות נושאות אותי על כפיים...