גדולים ומפורסמים

הוא [איזיק-מאיר דיק] היה אומר:

- אדם מישראל אי-אפשר לו בלי דאגה אפילו יום אחד בשנה. סיים סדר פסח כהלכתו, אכל לשובע ושתה לרוויה, הוא – מלך, אשתו – מלכה, בניו בני-מלכים, וטוב ויפהלו בעולמו. אף-על-פי-כן הומה ותוססת לו דאגה קשה בלבו:

- "מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה"... [79]

[נוסח אחר:

... אדם מישראל בעל-דאגה הוא מטבעו: אינו מסתפק בדאגות שהן שלו, ומבקש לו גם דאגות שאינן שלו. אשתו חולה – ואין בידו לרפאותה, בנותיו הגיעו לפרקן – ואין בידו להשיאן, בניו קרואים לצבא – ואין בידו לפדותם. והוא רוקד כנגד השמים ודואג ומתפלל: "יהי רצון, שתמלא פגימת הלבנה"...] [80]

[79] שיר השירים ח, ח. – ותיקים נוהגים לאמר שיר-השירים אחרי סדר של פסח.

[80] עי' קידוש-לבנה.