גדולים ומפורסמים

מצאו בישיבה של וולוז'ין חבורה של תלמידים בטלים מדברי תורה ושוקדים על "הבוקר אור" של גוטלובר. הגיע הדבר להנצ"יב, פסק דינם ואמר:

להם תחילת הכתוב עיקר: "הבוקר אור", ואני אקיים בהם המשכו: "והאנשים שוּלחוּ..." [29]

[29] בראשית מד, ג.